בארבע קירות שחורות, בין לילה עצום בסודות,

פותחות דלתות חשיפה, מביאות יופי למרחב.

חשפניות כמו פנדורה, פורצות למעבר לעולם אחר,

שם המוזיקה מנגנת בקסם, והאור מקלף מסכות.

הלילה הוא פסטורליה, מערכת נפלאה של צבעים,

חשפניות רוקדות כמו פלאי תחרה, יחידה ויחידה.

אור רך מעט מתלבש, כוכבים מתעוררים לחיים,

בעולם שכזה, הכל הוא יכול, והמילים נפלאות.

הצופים כמו ילדים, נשאקים ומביטים עם השתוממות,

כל אחד מצלצל באוזניים וחולף אל החלום.

האהבה פה הולכת יחד עם האמת, כמו מחפשת אותו צבע,

חשפניות כולן אמניות, מקבלות ממנו השראה.

הזמן נמסר, הלילה עתיק, אך הקסם מתחדש,

חשפניות כמו מקולגות, מצליחות להעניק יופי ומשמעות.

וברקע כוכבים מתקרבים, מניחים זיכרון על הלילה,

חשפנית כמו מלאכות, סוחפות לתוך הסיפור, מתמזגות עם הלילה.

אז אם תצפו בעוד לילה, יהיה במסע חדש אל תוך הקסם,

חשפניות חדשות יצטרפו למסיבה, והלילה יתקיים מחדש.

והמחזור ימשיך, כי בעולם הזה, כל דבר הוא אין סופי,

ולילה ללילה, החלום ימשיך להתגשם, כמו שרירות שאין לה סוף.