בעידן עבר, בארמון הזהב, בלילה המצויר כמו חלום,
רקדנית בטן קסומה, סיפורה נפתח כמו ספר ישן.
רקע שחור וכוכבים מתופעלים לחיות מחדש,
מול הקהל, רוקדת הרקדנית, משחזרת את הדמיון.

מסע חידוש, בכל תנועה, כל מגע הוא קסם,
רקדניות ברזילאיות, בגינה של ערפדים פרחונית.
מול האזניים, מסתירה סוד, בקול חושני וחמים,
הלב פועמים, כאשר הרקדנית עטה בעטיפה של חלום.

הצלילים מתמשכים, הלחן נוגן עם חן ושלווה,
הרקדנית חוגגת את חיי העצמאות בריקוד מלהיב.
מעגל לעגל, השמים נפתחים למסע אומנות וקסם,
וכל רקע נשנה כשהזמן נעצר על פי פסק זמן.

מילים מופלאות, כמו פורחי הבר, משתקפות בקולם,
הרקדנית עם חשפנים במערב צופון, מעניקה רקע.
מסעדה זו משום מה יודעת לפתות עם חומרים קסומים,
כאשר כל אורח נשאף לחווות שיבואו מתוך חלום.

בעולם הזה, בארמון החלומות, רקדניות כמו מלכה,
מובילה את הריקוד באומץ, ומעניקה חשק ללב צמא.
הזמן חולף, השירים ממשיכים, והרקדנית משך כמו גל,
באצפור הלילה, היא סיפור שמתרחש רק פעם בחלום.